בפוסט הקודם יצא לי לחשוף ולכתוב מעט על עולם AI עם נגיעות בתחום ה Date ומדעי הנתונים, בתוך השילוב שלהם בעולם הבינה המלאכותית. אבל מידע ונתונים הם לא מנת חלקם של מערכות וחברות גדולות בלבד, הם נוגעים לכולנו בכל תחום כל הזמן. במשך עשרות שנים, במסגרות שונות, בתחומים שונים, באירועים שונים, אנחנו אוגרים וצוברים מידע כל הזמן. המידע זה יכול להיות תמונות, ספרים, מתכונים, שירים, מבחנים, כרטיסי ברכה ועוד.
עד תחילת המילניום בערך רוב החברות ובפרט החברות הציבוריות היו מאחסנים מידע רב בשימוש בניירת עם המון עבודה שחורה, מה שנקרא “טפסולוגיה”. ביל גייטס בספרו הישן “עסקים במהירות המחשבה – business at the speed of thought” כבר אז הצליח לחזות ולהבין לאן העולם הולך. הוא ראה את השימוש ההולך וגובר באגירת מידע, בנקים, חברות, ממשלות, וכבר הבין שהסוף קרב. ומה שהפך את זה למציאותי יותר מתמיד אלו המחשבים.
ביל גייטס כינה את כניסת המחשבים לעולם המידע בתוך ארגונים גדולים “מערכת העצבים הדיגיטלית”. במהירות בזק ניתן לשלוף מידע מקצה אחד לשני, להעביר ללקוח כל פרט מידע ברזולוציה הנמוכה ביותר. כמובן שבתקופה זו שימוש במחשבים לא היה דבר נפוץ בכל מקום, ונדרש אומץ לפעמים לבצע מעבר של ארגון שלם. אבל בשבילנו היום, שימוש במכשירים טכנולוגיים בנוגע לאגירה ואחסון מידע זה חלק אינטגרלי מחיינו, מהלידה ועד המוות. אמנם בתקופה של הוצאת הספר לפני 20 שנה ויותר, עולם ה Data לא היה גדול כמו היום במרחב הדיגיטלי, אבל כבר אז ביל הבין את ההזדמנות והיכולת לעשות שימוש בכלים טכנולוגיים עבור מידע.
סיפור טרי מהשבוע האחרון. לצערי איבדתי את פנקס החיסונים שלי, ורק עכשיו הבנתי כמה הדבר הזה היה חשוב.
לא בגלל שהוא בעצמו היה נכס בפני עצמו, אלה שפשוט הוא היה העדות היחידה עבור אותם חיסונים שביצעתי.
אני היום בן 23 אמנם, אך באופן מפתיע כל החיסונים שעברתי מהיותי תינוק, וילד בבית הספר תועדו אך ורק בצורה ידנית על פינקס החיסונים. המשמעות היא שאין שום דרך להשיג את זה באופן דיגיטלי אם אף אחד לא העביר את המידע הנ”ל לשם. ובאמת אחרי ניסיונות רבים, גם בקופ”ח (כללית) וגם בלשכת הבריאות לא היה דבר. שדווקא באלו האחרונים העלתי תקוות מאחר והם מצהירים שלכאורה הם שומרים את התיק עד גיל 25.
אז הבעייה פה היא פשוטה, יש יותר מידי מידע, המון אנשים, מן הראוי להעביר אותו בשלב מסויים לתשתית דיגיטלית.
כלומר, העברת כל המידע לתשתית דיגיטלית תוכל לחסוך באחסון רב ובמקום פיזי, וכך גם תוכל להיות זמינה בעתיד עבור כל דורש. אבל זה כמובן פשוט, הרווח החשוב יותר, שאותו פעמים רבות אנשים לא מספיק מבינים, וזו הסיבה שאני כותב את שורות אלו – היתרון בניהול וארגון המידע במרחב הדיגיטלי. רובנו עשינו שימוש ואפילו עדיין היום בעת לימדנו במחברות ושאר ספרים. אך אם תכנסו היום לכיתות באקדמיה אתם תשימו לב בכל פעם למספר הולך וגדל של סטודנטים-תלמידים אשר משתמשים במכשירים דיגטליים במקום מחברת, והנפוץ ביותר הוא לא אחר מה- iPad.
היינו ממלאים מחברות שלמות גדושות במידע, ציורים, רישומים, והמון פתקים והערות בשביל לנסות לזכור כל דבר, כל פסקה ואמרה של המורה והמרצה. אך כמו בכל פעם, בעת מבחן, או סתם לצורך תרגול, אנו שוב חוזרים ופותחים את המחברת ומתחילים לחפש ולחפש אחר הסימניות היפות, או המרקרים שהדגשנו. מבלי לחשב, אין ספק שלפתוח כל פעם את המחברות או את הספרים ולחפש באופן ידני שוב ושוב אחר מידע לוקח זמן רב, ושלא לדבר לפעמים כמה זה מתיש שצריך לחזור על זה שוב ושוב. כלומר, ניהול וארגון המידע שלנו במחברות וספרים הוא קצת בעייתי, כי בכל פעם שאנו צריכים לשלוף משפט או חומר מסויים אנו צריכים לפתוח קלסר עצום ולדפדף בין מאות דפים בתוך מחברות.
באופן אירוני, אם תעלו בעייה זו בפני אותם סטודנטים שמשתמשים במכשירי iPad ותשאלו כיצד הם מתמודדים, הם יחייכו ויצחקו (כן עשו לי). באייפד יש מגוון רחב של אפליקציות ייחודיות עבור למידה, והבולטות שבהם אלו: OneNote וגם GoodNotes. אפליקציות אלו מדמות מחברות וקלסרים שלמים בצורה דיגיטלית, כאשר ניתן ליצור ללא הגבלה לכל חומר או נושא ולסווג אותם בהתאם. דמיינו לעצמם את הקלסרים ענקיים שלכם בחדר או במשרד ששוכבים שם במשך שנים, יכולים להיות סופר יעילים ושימושיים אם הם רק היו במרחב הדיגיטלי. חיפוש אחר מידע באופן מהיר ויעיל זה רק אחד מן עשרות או מאות יתרונות מרשימים שיש לאותם אפליקציות ובכלל השימוש בiPad ובדומיו.
לשלוף מידע מכל נושא, על פי משפט, מילה, או אפילו מיקום ואולי גם זמן, הכל אפשרי, כאשר כל המידע מסודר ומקולטג בצורה מאורגת. אבל כאשר זה כבר נהיה פשוט, יש יתרון בולט אחר שחשוב לשים לב אליו. כאשר אנו לומדים חומר חדש, פעמים רבות אנו נדרשים לשרטט סקיצות, דיאגרמות, או סתם שרבוטים ודוגמאות של מה שהמרצה מדגים על הלוח, ולפעמים זה אפילו פרי דמיוננו. אם אנחנו מחליטים לצייר באופן עצלני אז הציור נגצר בצבע אחד ללא השקעה מיוחדת, אבל אם נרצה להשקיע עם מספר צבעים שונים, ולעשות שימוש גם בסרגל ושאר כלים, זה כמובן כבר דורש זמן רב יותר.
מדהים לראות כמה מהיר זה קורה במרחב הדיגיטלי, בחירה של צורות ותרשימים מוכנים מראש, שימוש ובחירה של צבעים לציור או צביעה ואפילו להדגשה. ואם לא הלך לנו כמו שצריך, אפשר בקלות למחוק ולא להתייאש כל פעם בשימוש במחק.
דבר נוסף זה החיבור למרחב הדיגיטלי הגלובלי ובפרט לרשת האינטרנט. כאשר אנו לומדים עם מכשירים כאלו, יש לנו יכולת להטמיע בתוך המחברת שלנו באופן מיידי תמונות, תרשימים ואיורים כבר תוך כדי שהמרצה מדבר ומסביר על הנושא. אנו יכולים לפתוח את הדפדפן, להעתיק ברגע תמונה או ציור ומייד להדביק ולסדר אותו במחברת שלנו.
ואם זה לא מספיק, אז כמובן שבאופן קבוע ניתן לייצא ולהפציץ את המחברת ואת הרישומים וכל המידע באופן מיידי בכל מקום שרק נרצה. לוחצים מספר כפתורים וכבר ניתן לייצא את המידע באיזה פורמט שרק נרצה, תמונה או PDF מוכן להדפסה. עד כה ראינו מעט מן היכולות המדהימות של כלים טכנלוגיים בשירות הלמידה וההוראה, אני מקווה שבפוסטים הבאים, אוכל לספק כיוונים אחרים. עצתי אליכם קוראים יקרים, עשו כל שביכולתכם בכדי לשמור על המידע שלכם.
המידע שלכם חשוב ויקר ערך, ולא תמיד יהיה ניתן לשחזר אותו, פעמים שהוא יהיה ישן ובלוי, וכל כך תרצו להיזכר בו. זה יכול להיות סיפורים, כתבים, זכרונות, יומנים, תמונות ועוד.